אני בוגרת לימודי תזונה- נטורופתית, בשלנית מקצועית, ועובדת סוציאלית, אמא לאור, אמיתי וליבי, ונושאת בגאווה את הכינוי 'מאמא'.
לאורך כל חיי הבוגרים תמיד צעדתי בשבילים מקצועיים מקבילים ונדדתי בין עולמות הטיפול וההנחייה, לעולמות הבישול והאירוח,
עבדתי במטבחים מקצועיים, ניהלתי קייטרינג לאירועים ופסטיבלים, הפעלתי קליניקה לטיפול בתזונה, הנחיתי קבוצות,
ועד לאחרונה- ניהלתי את המחלקה לטיפול בנוער וצעירים בסיכון, במינהל הרווחה בנתניה.
לפני 3 שנים יצאתי לדרך חדשה שמחברת עבורי את עולמות היצירה והעשייה שלי למרחב אחד שקראתי לו 'פשוט לאכול'-
מרחב סדנאי שמשלב אירוח, בישול, למידה וחוויה, בגישה הוליסטית שמשיבה פשטות, חיבור והקשבה.
בפשוט לאכול- אני פוגשת מגוון רחב של קהלים: ילדים, משפחות, קבוצות סגורות ופתוחות, בסדנאות בישול ותזונה מגוונות וחווייתיות, תהליכיות וחד פעמיות.
ובנימה אישית:
הדרך שלי עם אוכל ועם הגוף לא תמיד הייתה פשוטה – היא עברה דרך בושה ואשמה, הרבה חוקים, שיטות , נסיונות, הצלחות וכשלונות,
בהיותי בשלנית ומארחת, הכינוי 'מאמא' 'רדף' אותי מגיל צעיר, הרבה לפני שהפכתי לאמא, ותמיד נרתעתי ממנו. הרגשתי שהוא 'מצמצם' אותי לתכונות מסויימות על פני תכונות אחרות שהרבה יותר רציתי להיות מזוהה איתן (מצליחה, הישגית..), ובעיקר הרגשתי שהוא מתייחס למידות הגוף שלי שניסיתי תמיד לצמצם
כשהסכמתי לפגוש את עצמי באמת ולגלות מחדש את החיבור שלי לאוכל ולמטבח, בלי אשמה ובלי רעש,מצאתי שקט.
הבנתי שהמטבח, התזונה והאכילה שלי, הם לא מבחן או תכנית עם יעדים, אלא מרחב חיים שמאפשר ביטוי, שמחה וחיבור.
היום אני נושאת את התואר 'מאמא' בגאווה .
בכל צמיחה שלי תמיד הייתי מוקפת נשים – במעגלי חברות, במסעות נשיים, או סביב האש. משם מגיעה ההשראה שלי ל־מעגל סירים: מרחב נשי שמצית מחדש את הידע הקדום שעבר מדור לדור, ויוצר חוויה של חיבור, של בישול פשוט, טעים ומשמח, שנתמך בידע ישן וחדש ומתובל בחום, צחוק והשראה
💕
