נעים מאוד, שמי רויטל כהן הרפז

אני עובדת סוציאלית, תזונאית בגישה הנטורופתית, בשלנית מקצועית ומנחת סדנאות וחוגי בישול ותזונה.

את המאבק במשקל ועם אוכל, אני מכירה מקרוב  – הוא היה חלק גדול מחיי.

במשך שנים, מילדות,  עברתי אינספור דיאטות ותכניות תזונתיות, הפרעות אכילה, תכניות ניקוי, אפילו ניתוח לקיצור קיבה.

המחשבות שלי על אוכל ועל הגוף שלי תפסו לפחות 80% מזמן העֵרות שלי, גם כשהייתי אמא לשלושה קטנים, מנהלת מחלקה, מטפלת ואישה שבונה את חייה מחדש אחרי גירושים. זה היה כבד ומתיש.

אחרי חיים שלמים של נסיונות, לימודים ותובנות שאספתי בדרך, יצאתי מהמעגל הזה. למדתי לשחרר מטרות חיצוניות ולבחור בדרך שמכבדת אותי, מחזירה פשטות ושקט לזירה הזו של אוכל- גוף והזנה,  והכי בעדי.

דרך מפותלת שלא מכתיבה כללים, נוסחאות ויעדים, שהחלה בבחירה לפגוש מקרוב את עצמי ואת מערכת היחסים שלי עם אוכל ועם הגוף.

הדרך שלי החלה בלימודי התזונה ההוליסטית, אי שם לפני כמעט שני עשורים, לימודים שהעניקו לי המון ידע ותובנות והפכו לי את המטבח, אבל הותירו אותי עם הדפוסים והדחפים הלא מודעים, ששלחו אותי לאכול את מה שכבר הבנתי שלא נכון לי,  וזה העצים את תחושת הפער בתוכי.

משם צעדתי בשבילים של טיפול לחקור ולהבין את הדפוסים, למדתי לאהוב ולסמוך על הגוף שלי, והכי חשוב, למדתי לצאת מהקווים ולהכיל את כל המרחב הפתוח בין הקצוות שבין גוף ונפש, ראש ולב, ידע ורגש , מבינה את השלם שגדול מסך חלקיו.

בחיים המקצועיים שלי נדדתי לאורך השנים בין העבודה הסוציאלית, לבישול, לקליניקה, להנחייה, וחלמתי על מרחב שבו אוכל לחבר את כל העולמות. החלום נרקם והתגבש לאורך שנים כשגיליתי את עולם התרפיה בבישול

לפני שנתיים וחצי, אחרי עשור במינהל הרווחה בנתניה, שם הקמתי וניהלתי מחלקה לטיפול בנוער וצעירים בסיכון,

ברגע מכונן שבו הבנתי שהשלתי את העומס הרגשי בקשר שלי עם אוכל, התבהר לי המרחב שאותו אני רוצה להקים ונתן לי את הדחיפה לצאת, לדרך חדשה לה קראתי 'פשוט לאכול'.  

פשוט לאכול היא תכנית הוליסטית שצועדת במקביל גם בשבילי הידע והמדע, גם בשבילי הנפש וגם בחיבור החווייתי והמעשי שלהם במטבח בבישול ובאכילה. דרך שגדולה מסך חלקיה. וזו זכות גדולה לחלוק את הדרך עם עוד ועוד נשים, שכמהות לשקט בגזרה💕